בפני בקשת הנתבעת להעברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה (להלן: "
הבקשה").
התובעת הגישה תביעה על סך 10,784 ש"ח כנגד הנתבעת, בה עתרה לחייבה להשיב לה את עלות הזריקה וההזרקה של תרופה בשם EYLEA המוזרקת לעינה בשל מחלה ממנה היא סובלת (להלן: "
זריקת האיליאה"). התובעת, מבוטחת בביטוח "מושלם זהב" של הנתבעת, טופלה עד כה בזריקה בשם לוסנטיס, אשר מומנה ע"י הנתבעת. לאור המלצת הרופאה המטפלת בה, קיבלה התובעת את זריקת האיליאה במקום את זריקת הלוסנטיס, ופנתה לנתבעת לצורך קבלת החזר כספי. לטענת התובעת בקשתה נדחתה, ועל כן היא עותרת להשבת עלות הזריקה ועלות ההזרקה (בניכוי השתתפות עצמית), בצירוף הוצאות משפט.
ביום 13.6.13 הגישה הנתבעת בקשה להעברת התיק לבית הדין האזורי לעבודה. לטענת הנתבעת, תביעת התובעת עוסקת בזכאות לתרופות על פי תוכנית "כללית מושלם" הפועלת מכוח סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי תשנ"ד-1994 (להלן: "
החוק"). אשר על כן, ולאור הוראות סעיף 54(ב) לחוק, אין לבית משפט זה סמכות לדון בתביעה, אלא הסמכות הינה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
בהתאם להחלטתי מיום 16.6.13 הועברה בקשת הנתבעת לתגובת התובעת, אשר נתבקשה לשקול להסכים להעביר את התביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
התובעת, בתגובתה, מתנגדת לבקשה, וטוענת כי בית המשפט השלום בת"א קרוב יותר למקום מגוריה ולכן ראוי לקיים בו את הדיון.
לגופו של עניין, טוענת התובעת כי לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984 (להלן: "
חוק בתי המשפט") לבית משפט לתביעות קטנות יש סמכות לדון גם בנושאים שהם בסמכותו הייחודית של בית דין אחר. בנוסף טוענת התובעת כי סעיף 54(ב) קובע כי בית הדין לעבודה לא ידון בתביעות נזיקין כי תביעתה הינה "
תביעת נזיקין כספית".
הנתבעת בתשובתה, טוענת כי מדובר בתביעה כספית ולא בתביעת נזיקין, הקשורה באופן ישיר לתנאי התוכנית "כללית מושלם", ועל כן, לאור החוק והפסיקה הסמכות הייחודית הינה לבית הדין האזורי לעבודה. עוד מוסיפה הנתבעת, כי אין להידרש לטענת התובעת בדבר מיקום הדיון, שהרי אם יועבר התיק, ממילא הוא ידון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
הכרעה
במקרה דנן, התביעה הוגשה עקב טענות התובעת כנגד מוסד הנותן שירות רפואי (קופת חולים כללית). סעיף 54(ב) לחוק קובע כי:
"54(ב) לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה למעט תביעת נזיקין, שבין מבוטח או מי שהוא טוען שהוא מבוטח לבין שר הבריאות, המנהל, המוסד, קופת חולים, נותן שירותים לפי חוק זה, או הועדה שהוקמה לפי סעיף 3א, או שבין המוסד לבין קופת חולים או לבין מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות."
התובעת, ששילמה עבור זריקת האיליאה, מבקשת לחייב את הנתבעת בהשבת סכום זה. בנסיבות אלה, אין מדובר בתביעת נזיקין אלא בתביעה כספית להשבת סכום כסף.
על פי הוראות החוק וההלכה הפסוקה, תביעה מסוג זה הינה בסמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה. וכך קבע בית המשפט העליון ברע"א 363/08:
"כזכור, הרכיב הראשון מתייחס להשבת סכומים שהוצאו על-ידי המבקש לקבלת שירותים להם היה זכאי לטענתו מכוח חוק. לא יכולה להיות מחלוקת, כי הסמכות לדון בתביעה מסוג זה נתונה לבית הדין לעבודה. בית הדין הוסמך לדון בתביעות הנוגעות למערך הזכויות והחובות הצומח למבוטח של קופת חולים על-פי החוק... סיווג הרכיב הראשון לפי פרשנותו של המבקש יגרום לריקון מתוכן של סעיף 54(ב) לחוק. אכן, ניתן לראות כי בתי הדין לעבודה דנים כעניין שבשגרה בתביעות מסוג זה... לפיכך, אין להתערב במסקנת בית המשפט לפיה הסמכות לדון ברכיב זה של התביעה נתונה לבית הדין לעבודה"(רע"א 363/08
פרפרה נ' קופת חולים מאוחדת (23.11.09)).
בהתאם להלכה זו, הריני קובעת כי הסמכות העניינית לדון בתביעת התובעת נתונה לבית הדין האזורי לעבודה.
עוד טוענת התובעת, כי לבית משפט לתביעות קטנות סמכות לדון גם בנושאים שהם בסמכותו הייחודית של בית דין אחר, וזאת לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט.
אין בידי לקבל טענה זו.
סעיף 60 לחוק בתי המשפט קובע כי
"בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד... ובתביעה-שכנגד... ובלבד שהתביעות אינן.... בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר." הנה כי כן, בית משפט לתביעות קטנות נעדר סמכות לדון בתביעה שהינה בסמכות ייחודית של בית משפט אחר. בנסיבות הענין אין מקום כי בית משפט זה ידון בתביעה, אף לא בגררא.
באשר לטענת התובעת המתייחסת למיקום הגיאוגרפי של בית המשפט-
טענה בדבר מיקום בית המשפט אינה מקנה לו סמכות עניינית. למעלה מהנדרש יודגש, כי לא היה מקום להעלאת הטענה ולו מחמת כך שגם מושבו של בית הדין האיזורי לעבודה הינו בעיר תל אביב.